תוצאות חיפוש

בעוד הפעילות להטסת רחפנים למטרות פנאי מושבתת, הארגון הישראלי רב להב ICD מכשיר מפעילי מטיסים ורחפנים לצורכי צה"ל ואבטחה במטרה לשלבם בכיתות כוננות, כמו גם בתעשיות שונות העושות שימוש מתקדם בכלים אלו. לקריאת הכתבה המלאה לחץ על התמונה

מטיסי העתיד: בתחילת השנה יצאנו למשימה שאפתנית - הכשרת הדור הבא של מטיסי פנים מעבר לקשר עין Visual Line of Sight (BVLOS). כעת אנו שמחים לבשר שהמחזור הראשון כבר בשיאו. התלמידים לומדים ונהנים מהכשרות מקיפות ומתקדמות ביותר בארץ. השמיים הם כבר לא הגבול למטיסים אלה! 🚁 שיתופי פעולה בתהליך: השנה יצרנו שותפויות משמעותיות עם חברות שונות, והנחו את הבסיס לפרויקטים שונים. אנו צופים שפירות שיתופי הפעולה הללו יניבו כבר בחודשים הקרובים. עקבו אחרינו במדיה והישארו מעודכנים על כל פרויקט חדש. לוחמים בשמיים: האתגרים שהציגה מלחמת חרבות הברזל ניסו את כוחנו בדרכים חסרות תקדים. אנו שמחים על היכולת לתרום למאמץ המדיני. מתחילת המלחמה, הצוות שלנו נפרס לשטח, ותומך בכוחות הביטחון לאורך כל הגבולות. תוך מינוף רחפנים וטכנולוגיה חדשנית, הובלנו את הכוחות בשטח, תוך מתן תמיכה אווירית חשובה. ממבט אווירי עקבנו והזהרנו מפני איומים פוטנציאליים, והבטיחנו את שלומם של כוחותינו. אימון לחוסן: בעיצומה של המלחמה זיהינו צורך דחוף. יחידות וישובים רבים, למרות קבלת תרומות של רחפנים, התמודדו עם קשיים בתפעול, שהביאו לתאונות וריסוקים של רחפנים. בתגובה לכך, הצוות שלנו התמודד עם האתגר, והציע הדרכות מקיפות בתרומה מלאה. הכשרנו את האנשים האמיצים האלה על שימוש יעיל, בטוח ונכון ברחפנים, והבטחנו שהם יהפכו לכלים רבי עוצמה לשירותם. בעודנו חושבים על השנה החולפת, אנו מביעים את תודתנו על תמיכתכם של הקהילה הייחודית שלנו. יחד, נסקנו לגבהים חדשים והתגברנו על אתגרים רבים. 🇮🇱✨ הישארו מחוברים ומעודכנים והצטרפו אלינו בעיצוב העתיד של טכנולוגיית הרחפנים!

אתמול (06/12/2023) התקיימה פגישה בין נציגי הארגון הישראלי לרב להב לבין מנהל רת״א ונציגי רשות התעופה האזרחית מהמחלקות השונות (פירוט בסוף המסמך). הפגישה, שעסקה בתעופה לא מאוישת נגעה בעיקרה ברגולציה העכשווית בעקבות מלחמת חרבות הברזל וכן ברגולציה עתידית במטרה לקבל תשובות לשאלות הרבות שעולות בקרב הציבור, הן ממפעילי הפנאי וספורט והן ממפעילי הכטב״מ. לעניין כיתות הכוננות: 1.1. כיתות הכוננות טרם הוסדרו בחוק, מה שמביא למספר בעיות באופן הגדרת מהי כיתת כוננות והסדרת הנושא. 1.2. כידוע, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כיתות הכוננות והרבש״צים קיבלו החרגה ממגבלות הרגולציה. החרגה זו עתידה להסתיים לקראת סוף החודש, ולאחר מועד זה, כל המבקש לבצע הפעלה כללית של כטב״מ במסגרת כיתת כוננות, יידרש להחזיק בהיתר מטיס כטב״מ ולפעול עם רישיון הפעלה כללית. לעניין הרגולציה הקיימת: 1.3. מנהל רת״א ביקש להבהיר את הדרישה לפעילות עם מערכת ניטור וכן איסורי הפנאי והספורט. לפי רת״א, המגבלות הללו, נכתבו בעקבות דרישות זרועות הביטחון למודעות על כל כלי טיס הנמצא במרחב האווירי. פעולה זו יחד עם איסור הפעלה למטרות פנאי וספורט, הביאה לצמצום מהותי במיוחד של כלי טיס הטסים במרחב האווירי מה שגם מסייע לכוחות הביטחון ולצה״ל בפרט לשפר את המודעות למרחב האווירי ולשמור על דריכות כלפי כלי טיס עוינים. ציבור המפעילים ובפרט ציבור הטיסנאים מתבקשים לגלות סבלנות והבנה כי הדבר קריטי, וכן שאנו נמצאים במלחמה. יש לציין כי התעופה הספורטיבית והכללית שכוללת מטוסים מאוישים, הוגבלה גם היא במטרה לצמצם את כלי הטיס הפועלים במרחב האווירי. לעניין הפעלה למטרות פנאי וספורט: 1.4. אין צורך בהתקנת מערכות ניטור למטרות פנאי וספורט. הדבר לא יבטל שום איסור קיים ויתרה מכך, הדרישה לפעילות עם מערכת ניטור כלל אינה מיוחסת למפעילי טיסנים נהוגי רדיו (פנאי וספורט). 1.5. מנהל רת״א ציין כי האיסור להפעלה למטרות פנאי וספורט נשאר. 1.6. הארגון הישראלי לרב להב ממשיך גם בימים אלו בניסיונותיו להגיע עם רשות התעופה האזרחית לפשרה אשר תאפשר לחברי הארגון אשר עברו הכשרה מקיפה ובקיאים הם בתפעול מצבי חרום, ברגולציה הקיימת ובתפעול השוטף – להפעיל את הטיסן ( גם: רב להב) תחת נוהל אשר יפורסם בהמשך לציבור כשיאושר. לעניין הרגולציה העתידית ושינויים צפויים: 1.7. הובהר במפורש ע״י מנהל רת״א ונציגי הרשות כי הדרישה לRemote ID היא עבור המלחמה בלבד ומגבלה זו אינה תישאר עמנו לאחר המלחמה. 1.8. השימוש בRID, אומץ מתוך מיזם הרחפנים הלאומי במטרה להוות פתרון חלקי שימנע הגבלה מוחלטת של הפעלת כטב״מים בישראל. חובה זו נשארת כעת בתוקפה עד סוף חודש פברואר (שלושה חודשים ממועד פרסום הוראת השעה). 1.9. רת״א הופכת את שירותיה למקוונים. בקרוב רישום כלי טיס יתבצע גם הוא בצורה מהירה יותר, באופן מקוון דרך אתר הרשות במקום הגשת המסמכים פיזית לבנייני הרשות. נכחו בפגישה: מנהל רשות התעופה האזרחית – שמוליק (שמואל) זכאי מפקח כטב״מ ראשי – צחי גליצשטיין מנהל מחלקת פיתוח וניסויים – עמי וייס סגן היועצת המשפטית – אבישי פדהצור מנהל אגף פיקוח אווירי – נחמיה שלם מנהל אגף בכיר תשתיות תעופתיות – מוטי שמואל מנכ״ל הארגון הישראלי לרב להב – איציק בן שבת יועץ משפטי הארגון הישראלי לרב להב – עו״ד ד״ר נתן מולכו רכז רישוי והדרכות הארגון הישראלי לרב להב – נתיב קדמי

עלינו לדעת לפני שמזמינים רב להב, שלא כל אחד מורשה להכנס לארץ. קיימים רבי להב מדגמים רבים המשדרים בכל מיני תדרי עבודה שונים. עד לאחרונה לדוגמא, רבי להב וטיסנים המשדרים בתדר 5.8gHz לא הורשו להכנס למדינת ישראל ולאחרונה, הדבר הותר לציבור. העולם מתקדם והאיסורים שבארץ לא חלים בהכרח במדינות אחרות. עד לפני כמה שנים, רבי להב ששידרו בתדרים לא מאושרים - לא הותרו כלל להכנס לארץ. פנייה של יבואניות גדולות לחברת DJI פתרה את הבעיה כשהיצרנית ״מסרסת״ תדרים לא מאושרים כמו 900mhz ואפילו תדר 5.8ghz עדיין לא מאושר לשימוש בישראל. בנוסף, יש מגבלות נוספות כמו עוצמות שידור, dBi/dBm ותקנים אירופאים/אמריקאים וכו׳. אז בשביל לעשות סדר, למה בכלל עושים שימוש בתדרים שונים? מכמה סיבות: ראשית כל, בכלי טיס רבים עושים הפרדת תדרים על מנת לא לגרום להתנגשות תדרים. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהתקשורת (פקודות שליטה) בין קופסת השליטה ובין רב הלהב מתבצעת בתדר נמוך יותר כמו 2.4ghz בעוד ששידור הוידיאו מועבר ב5.8ghz ובכך נמנעת התנגשות תדרים והפרעות שמשפיעות על טווחי הטיסה. סיבות נוספות הן באמת טווח שידור - ככל שהתדר נמוך יותר, טווח השידור בד״כ יהיה למרחקים רבים יותר. שיקולים נוספים קיימים כאמור, כמו התקנת אנטנות חזקות יותר (שגם כאן יש מגבלות) וכן אנטנות חזקות לא תמיד יועילו בהכרח ויכולות להביא להפרעות. חברות אחרות פתרו את הבעיה כשבנו מין חדר המפריד בין התקשורת ע״י הצפנה שמבדדת את התדרים, ובכך מתבצעת תקשורת והעברת טלמטריה/וידיאו באותו התדר. כדוגמא, חברת DJI פיתחה שיטת שידור דיגיטלית שנקראת light bridge המאפשרת לשדר שליטה על הרחפן וגם שידור וידאו בתדר 2.4Ghz. מעבר להיותה החברה הכי פופולרית בעולם, הרחפנים שלה הכי נפוצים בארץ בזכות הקדמה הטכנולוגית והאפשרות לייבא אותם באופן חוקי . עד כה דיברנו על מגבלות משרד התקשורת, אך בשנים האחרונות גם רשות התעופה האזרחית נכנסה לתמונה ועל מנת לייבא רב להב שמשקלו מעל ל300 גרם (בקרוב 200 גרם), עליכם לקבל אישור גם מרשות התעופה האזרחית וגם ממשרד התקשורת. ועכשיו לנושא הכאוב – כדי לקבל אישור ממשרד התקשורת, נדרש למלא טופס מקוון ולשלוח להם את דגם הרחפן וספקטרום התדרים בו הוא עובד , לכן לפני קנייה רצוי לעושות 2 דברים: 1. משרד התקשורת מפרסמת מדי פעם רשימת מוצרי רדיו מאושרים לשימוש - וודאו כי המוצר שאתם מיבאים אכן מפורסם ברשימה שבאתר: https://data.gov.il/dataset/items-appproved-by-personal-import 2. וודאו שהמוצר שאתם מייבאים עומד במגבלות שנקבעו ע״י משרד התקשורת. 3. הכינו מראש את מסמך התדרים והמידע על רב הלהב שאתם מעוניינים לייבא על מנת שתוכלו להגיש את הבקשה במהירות ולקבל את רב הלהב ללא עיכובים מיותרים שעלולים לגבות תשלום כספים נוספים. קישור לבקשה לאישור ציוד תקשורת - https://www.gov.il/he/service/approval_of_wireless_equipment_imported קישור לבקשה לייבוא טיסן או כטב״מ – https://www.gov.il/he/service/drone-import-request מספר הפקס במשרד התקשורת 03-942-1758 מידע נוסף בנוגע לחוקיות היבוא ניתן למצוא באתר רשות המיסים - קישור

מאז תחילת המלחמה, צוות הארגון הישראלי לרב להב נרתם למאמץ המלחמתי באמצעות מתן סיוע בשטח לחיילים ולכוחות הביטחון והדרכות כיתות כוננות ויישובים הכשרה והכנה למצבי חירום לכיתות כוננות סריקות אזורים, זיהוי אויב והכוונת החיילים בשטח

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, צוות הארגון משתף פעולה עם יחידות מובחרות בצה"ל בכל גבולות המדינה. אנו פורסים את רכב הפיקוד החדשני שלנו (חמ״ל נייד), המצויד בכל המשאבים, לרבות כטב״מים, כדי לתמוך ביחידות אלו. אנו ממלאים תפקיד מכריע בסיורים אוויריים, הנחיית כוחות וביצוע סיור בשטחים שונים לקבלת מידע מודיעיני בזמן אמת. בעזרת רכב פיקוד הייחודי של הארגון המהווה חמ"ל נייד, כולל עמדה מבצעית ואיזור פריסה חיצוני לביצוע תדרוך כוחות. החמ"ל משמש לניהול אירועים ומערכי אבטחה הפרוס בשטח בקרבת זירת הפעילות. למידע נוסף על רכב הפיקוד לחצו כאן

ביום בהיר ושמשי באשדוד התכנסו חברי ארגון הישראלי לרב להב ליום פעילות התנדבותית עם ידידים למען הנוער והחברה- ע"ר שמטרתה לסייע לילדים ובני נוער במצבי סיכון שונים. מוקד היום היה להציג בפני הילדים את העולם המרתק של הרחפנים והשימושים המגוונים בכך. הילדים עברו הדרכה על יסודות הטיס והבטיחות ברחפנים, הם למדו על השימושים השונים של רחפנים, ולבסוף קיבלו תעודות סיום ייחודיות. יום הפעילות ההתנדבותית נחל הצלחה גדולה, והעניק לילדי בית ידידים חוויה מרתקת ומלמדת שלא ישכחו לעולם. אנו שמחים וגאים על ההזדמנות לחלוק את הידע והתשוקה שלנו לרחפנים עם הדור הבא.

איזה יום מדהים זה היה עבור עובדי רשות התעופה האזרחית ומשפחותיהם! שמחנו לקחת חלק ליום שכולו כיף, התרגשות ולמידה. אנו אסירי תודה על ההזדמנות להתחבר עם חובבים ומומחים בתעשיית הרחפנים, ולחלוק את התשוקה שלנו לטכנולוגיה. נמשיך לעבוד יחד כדי לפרוץ את הגבולות של מה שרחפנים יכולים לעשות ולהפוך את השמים שלנו בטוחים ונגישים יותר עבור כולם.

רחפנים הוכיחו את עצמם ככלים יקרי ערך במאמצי סיוע ואסון, ורעידות אדמה אינן יוצאות דופן. לאחר רעידת אדמה גדולה, שיטות החיפוש וההצלה המסורתיות יכולות להיות איטיות ומוגבלות בהישג ידן, אך רחפנים יכולים לסקור במהירות שטחים גדולים ולספק מידע חיוני למגיבים הראשונים. רחפנים המצוידים במצלמות תרמיות וחיישנים אחרים יכולים לעזור לצוותי חיפוש והצלה לאתר ניצולים בהריסות מבנים שקרסו. הם יכולים לשמש גם כדי להעריך את הנזק למבנים ולתשתיות, לעזור לתעדף את הקצאת משאבים וכוח אדם. בנוסף, רחפנים יכולים לשמש לסקור כבישים, גשרים ודרכי תחבורה מרכזיים אחרים לאיתור נזקים ומכשולים, מה שמאפשר גישה מהירה ובטוחה יותר לעובדי סיוע ואספקה. תפקיד חשוב נוסף ברעידות אדמה הוא במיפוי האזור הפגוע באמצעות רחפנים. צילומי אוויר ברזולוציה גבוהה יכולים לספק תצוגה מקיפה של הנזק, שבה ניתן להשתמש כדי להנחות את מאמצי התגובה ולהודיע על תוכניות בנייה מחדש והבראה. רחפנים יכולים לשמש גם ליצירת מודלים תלת ממדיים של מבנים ותשתיות, שיכולים לשמש להערכות הנדסיות ואדריכליות, כמו גם לתכנון מאמצי הריסה ובנייה מחדש. שימוש פוטנציאלי נוסף ברחפנים ברעידות אדמה הוא לספק תמיכה בתקשורת. לאחר אסון גדול, רשתות תקשורת מסורתיות משובשות לעתים קרובות, מה שמקשה על המגיבים הראשונים ועל הקהילות באזור האסון לתקשר אחד עם השנייה. רחפנים המצוידים בציוד תקשורת אלחוטי יכולים לעזור לגשר על הפער, ולספק פתרון זמני עד שניתן יהיה לשחזר תשתית קבועה יותר. לסיכום, לרחפנים יש פוטנציאל לשפר משמעותית את התגובה לאסון ואת מאמצי ההתאוששות לאחר רעידות אדמה. הם יכולים לסקור במהירות אזורים גדולים, לספק מידע קריטי למגיבים ראשונים, לתמוך בתקשורת ולהודיע על תוכניות בנייה מחדש ושחזור. ככל שטכנולוגיית הרחפנים ממשיכה להתפתח, סביר להניח שנראה שימושים חדשניים עוד יותר עבור הרחפנים ברעידות אדמה ובאסונות אחרים בעתיד.

פרק ראשון: הבנה על הסוללה כדי להבין את הכללים לשמירת חיי הסוללה פרק שני: איחסון הסוללה כשלא מטיסים ואיפוס הסוללה פרק שלוש: הוראות לקיחת סוללות ורחפן לחו"ל והדרך לקבלת רישיון בחו"ל בערוץ היוטיוב של ד״ר נתן מולכו תוכלו למצוא עוד הדרכות וסרטונים רבים בנושא רחפני DJI https://www.youtube.com/@Dr.Molcho

התחזיות לגבי שוק הרחפנים היו מאוד אגרסיביות וכולם דיברו על הצלחה שמגלגלת כסף רב ועל התפתחות בקצב מהיר מאוד. כך למשל, חברת מחקר אחת צפתה כי מכירות הרחפנים יעלו על מעל ל15 מיליארד דולר עד לשנת 2021, חברה אחרת אמרה כי השירותים העסקיים המבוססים על כטב״מ שווים להערכתה מעל ל – 127 מיליארד דולר. גם הארגון הבינלאומי למערכות בלתי מאוישות (AUVSI) הצהיר בעבר כי הוא צופה שעד 2025 תעשיות כלי הטיס הבלתי מאוישים תצור למעלה מ100,000 מקומות עבודה ותוסיף 82 מיליארד דולר לכלכלה. למרות שאנחנו מנסים להיות אופטימיים לגבי סיכויי ההצלחה של כלי הטיס הבלתי מאוישים בתעשיות, הן לרבי הלהב והן לכנף הקבועה – המחקר שעשינו זיהה 6 גורמים עיקריים המעכבים את שילוב כלי הטיס הבלתי מאוישים במתן פתרונות לבעיות בתעשייה: (Photo by: Israeli Drone Organization-ICD) גורם 1: כלי הטיס הבלתי מאוישים מוגבלים: רוב כלי הטיס הבלתי מאוישים של היום מסוגלים לטוס רק בין 10 - 30 דק׳ וזה לפני שהם צריכים להחליף סוללות או להיטען. גם מבחינת משקלים - כלי הטיס הנפוצים של היום יכולים לסחוב משקלים של עד 10 ק״ג כשהרוב יכולים לסחוב משקל קל מאוד של עד קילו אחד. בנוסף לכך, יש קשר ישיר בין המשקל שכלי הטיס סוחב לבין זמן הטיסה האפשרי, שכן ככל הרחפן יישקל יותר, כך זמן הטיסה יקוצר. המגבלות הללו מונעות את הרחבת אופק הפעילות של כלי הטיס הבלתי מאוישים אשר נראים מבטיחים וככאלה שיוכלו להחליף את השיטות עבודה הישנות או הלא משתלמות. פיתוח כלי טיס הבלתי מאוישים יצטרך להתקדם גם הוא בצורה משמעותית עד כדי שנוכל לראות התפתחות מהותית בשילובם בתעשיות השונות. גורם 2: תאגידים שמסרבים להתקדם: תאגידים גדולים בעולם אינם מעוניינים לשנות את הדרך שבה הם מבצעים משימות וזאת בעקבות חוסר בידע של האפשרויות העומדות לרשותם. כלי הטיס הבלתי מאוישים מסוגלים להוות הפתרון הטוב ביותר להמון משימות בהן הדרך הישנה לעשות את הדברים לא עומדת עם מבחן הזמן. זאת בגלל הנגישות שבהפעלתם, המחירים האטרקטיביים והיכולות הגבוהות. כך למשל בתעשיית החלקאות, ניתן להשתמש בכטב״מ לפעולות של חישה מרחוק, ריסוס והשקיה. מדובר בדברים אפשריים הקיימים כבר כיום, אך פשוט לא השתלבו ברוב התאגידים, שכן ממשיכים לפעול עם הטכנולוגית ישנות כגון: טרקטורים, מטוסים מאוישים ועוד. (Photo taken by: www.uavtrainingaustralia.com) גורם 3: כלי הטיס הבלתי מאוישים לא מצליחים להתפתח בגלל מגבלות הרגולציה: השמיים שייכים לכלי הטיס המאוישים- זה לא סוד ולא סיסמה. כמובן שהדבר הגיוני, אין מה להשוות סיכון חיי אדם לסיכון כלי טיס ללא טייס. אולם, בכל העולם שימוש בכלי הטיס הבלתי מאוישים עולה שלב ונדרש כיום לביצוע פעולות היוצאות מטווח קשר העין. מכאן נובעת השאלה, מתי יתקבלו החלטות אשר יאפשרו גמישות בחוק עבור פיתוח התחום? לאחרונה החל הארגון הישראלי לרב להב ICD, בהכשרת מטיסי פנים, כאלה אשר יכולים להפעיל את כלי הטיס הבלתי מאויש למחוץ טווח קשר העין. תלמידים העוברים את ההכשרה, לומדים תכנית הכשרה של לא פחות מטייסים שמשלבים כלי טיס בנתיבים תעופתיים, שלפעמים כל מה שהמפעיל צריך זה הפעלת רחפן מסביב למבנה או בשדה גדול בו קשה לשמור על קשר עין. הרגולציה המאיימת מונעת מאנשים רבים להפעיל את הרחפן ולהסתפק ביתרונות הקיימים כמו מנופים או מטוסים מאוישים. הרגולטורים העוסקים בתעופה כגון רשות התעופה האזרחית או מנהל התעופה הפדרלי בארה״ב, אשר עושים עבודה נהדרת בשמירה על התעופה המאוישת. עם זאת, עלינו לזכור כי הם עושים זאת תוך מזעור סיכונים אפשריים או ביטולם לחלוטין! מצד אחד זה הגיוני שרשויות התעופה יקבלו את הסמכות על כלי הטיס הבלתי מאוישים, אך יחד עם זאת עלינו לזכור כי עיקר הרגולציה איתה הם מתעסקים היא של תעופה כללית, תשתיות בינלאומיות וטיסות ארציות וזאת כשכלי הטיס הבלתי מאוישים מבצעים טיסות מקומיות בגבהים נמוכים, טווחי טיסה מזעריים ובמהירויות נמוכות. עולם כלי הטיס הבלתי מאוישים יצליח רק אם נהיה מוכנים לקבל יותר סיכונים! הרגולטורים יהיו מוכרחים להסכים לקחת סיכונים על מנת לאפשר לעולם הכטב״מ להתפתח. גורם 4: התעשייה מנסה לפתח את מערכת ניהול התעבורה המושלמת הנוגעת לעתיד וכנראה שמקדימה את זמנה: תעשיית כלי הטיס הבלתי מאוישים משקיעה יותר מדי זמן ומאמץ בפרויקטים עתידיים כדוגמת פרויקט נעמה של נתיבי אילון: ״פיתוח פתרון מקיף לניהול שמיים מלאים ברחפנים״. לא ברור מתי רחפנים יהפכו למחזה נפוץ בשמיים העירוניים שלנו, ואם זה ייקח לפחות 20 שנה, יש סיכוי טוב שכל מערכת ניהול תנועה שפותחה היום תתיישן ותהפוך לא רלוונטית. במקום לשלב במרחב האווירי כלי טיס מאוישים עם כלי טיס בלתי מאוישים, הגיוני ופשוט יותר לבצע הפרדה תעבורתית בין כלי הטיס המאוישים ולא מאוישים. חברות רבות, כמו אמזון, זיהו את הליבה של מודל מרחב האווירי שהציעה עבור כטב״מים. הבעיה היא שפשוט אין מספיק תנועת כטב״מים כיום כדי להצדיק מערכת מורכבת ומשולבת יותר. לחילופין, מה שדרוש היום זה פיתוח פתרונות טכניים פשוטים ויעילים יותר כדי להבטיח שכלי הטיס הבלתי מאוישים לא יהוו סכנה לכלי טיס מאוישים. מטוסים משייטים בגובה 30,000 רגל אינם צריכים לדעת את המיקומים או מידע מדויק של רחפן הטס בגובה 300 רגל, אך מפעילי הכטב״מ כן חייבים להיות מודעים למגבלות המרחב אווירי (כגון ליד שדות תעופה), מגבלות טיסה זמניות (לאירוע מיוחד), וכן כל המסוקים או המטוסים הקטנים הפועלים בסביבה, חברות כמו AirMap נותנות מענה לצורך זה. אפשרות נוספת הינה התקנת מערכות כגון ADS-B המאפשרת למפעילי הכטב״מ לזהות את המטוסים המאוישים. (Photo taken from: 911security) גורם 5: הפרדה בין מפעילים למטרות פנאי וספורט לבעלי רישיונות והיתרים: אנו חושבים כי אחת הבעיות הגדולות היא חוסר ההפרדה של הרגולטור ושל הציבור בין מפעילי רחפנים למטרות פנאי או מפעילים בעלי רישיונות והיתרים הפועלים לרוב למטרות מסחר. ההפרדה היא דבר חשוב. את הסכנות כולנו מכירים, חדשות על מטיס רחפן המטיס את רב הלהב שלו בקרבה לשדה תעופה, למטוסים או מעל לאצטדיון מלא צופים מגיעות כל הזמן כאשר ברוב המקרים העבירות בוצעו ע״י מפעיל פנאי אשר לא פועל כחוק ולא עבר שום הסמכה להפעלת הרחפן כפי שנדרש. חשוב מאוד לעשות הפרדה בין שני סוגי המפעילים: האחד הוא המפעיל למטרות פנאי וספורט והשני הוא מפעיל מחזיק ברישיונות והיתרים. בעוד שהמפעיל למטרות מסחר והפועל עם רישיון עבר הכשרה מקיפה אצל גורם מוסמך כמו הארגון הישראלי לרב להב -ICD , הכשרה הכוללות שעות טיסה רבות ושעות רבות של תדריכי קרקע, למידת מגבלות החוק, התמודדות עם מצבי חירום וכן פועל עם ביטוח כמו כן נדרש לרישום כלי התעופה וקבלת מספר זנב וזאת להבדיל ממפעיל הפנאי והספורט ממנו נדרש לעמוד במספר כללים בודדים, אשר במדינת ישראל נדרש ממפעילי הפנאי והספורט לפעול על פי כללי הטיסה שנקבעו בחוק . בניהם מעבר הסמכה אצל גוף המחזיק ברישיון המתאים לכך כגון הארגון הישראלי לרב להב -ICD ולאחר מעבר ההדרכה להטיס כחוק בגבהים הנדרשים תחת המגבלות הקיימות. עם זאת, המדינה לא מבצעת אכיפה מתאימה בנושא - מתוך אלפי מטיסים בישראל, רק חלק מזערי פועלים כחוק כאשר יתר המטיסים לא מכירים כלל את הרגולציה ולכן מבצעים עבירות תעופה. ברגע שתהיה הפרדה בין קהילות המטיסים, יידעו איך לגשת לכל אחד בהתאם וידעו למי ניתן לאפשר יותר ולמי פחות. גורם 6: דאגות בקרב הציבור לגבי פרטיות, אבטחה ובטיחות: הציבור מודאג באופן מובן מהבעיות הקשורות לשימוש ברחפנים, בעיקר כי אף אחד לא אוהב שרחפנים מציצים לו מבעד לחלון הבית. זה נכון שרשויות אכיפת החוק עושות שימוש ברחפנים על מנת לאתר חשודים נמלטים, נעדרים ועבירות נוספות, אך הציבור חושש כי ישתמשו ברחפנים על מנת לרגל אחר אזרחים חפים מפשע ובימים אלה כולם חוששים, גם מהמחוקק וגם מטרוריסטים, המשתמשים ברחפנים על מנת לחפש מטרות לביצוע פיגועים עם רחפנים. (Photo taken from: www.aclu.org) כמובן שהדאגה ממשיכה להתחזק כששומעים על טייסי חברות תעופה מסחריות המבחינים ברחפנים בקרבת נקודות ההמראה או הנחיתה או ברחפנים המפריעים למסוקים שעוסקים בפעולות כיבוי. כאן חשוב להגביר את האכיפה כנגד מפעילי הרחפנים, צריכים לחלק עונשים כבדים כנגד העבריינים המסכנים כלי טיס מאוישים או פוגעים בפרטיות הציבור, וכן להגביר את המודעות לצורך בהכשרת מפעילי הרחפנים לפנאי והספורט גם כן. בנוסף לכך, הדאגה הגדולה ביותר היא הבטיחות - הציבור לא יקבל משלוחים מרחפנים אם יש סיכון משמעותי לנפילת הרחפן משמיים. נדרש לפתח רחפנים אמינים יותר שיכולים לבצע נחיתות רכות במקרים של תקלות וכן לבצע ניסויים במקומות מוגבלים יותר כאשר הרשויות יאפשרו כך ואז היצרנים יוכלו להרוויח מניסיון אמיתי ולפתח את הפתרונות למניעת סכנות. לסיכום, כולנו מבינים שמשלוח הפיצה לא יגיע בזמן הקרוב באמצעות רחפן וזאת בגלל מגבלות סוללה ומשקל כמו שצויין במאמר. אך לא רק, מגבלות רבות עומדות בפני עולם התעופה הבלתי מאוישת: כמו כן, הרגולטור צריך לעשות הפרדה בין דרישת התקנות כלי התעופה הבלתי מאוישת לבין כלי התעופה המאוישת, שם תקנות הטיס חד משמעיות. בנוסף, על הרגולטור לבצע אבחנה בין מפעילים מסחריים עם רישיונות לבין מטיסים של פנאי וספורט ולאפשר יותר למטיסים הפועלים כחוק ובעלי היתרים. כל נושא בפני עצמו הוא מנוע שברגע שישתחרר נקבל אפשרויות רבות יותר לפיתוח עולם התעופה הבלתי מאוישת. רחפנים הם פתרון אטרקטיבי כאשר קיים מספר סוגים של עבודות המתבצעות בסביבות מסוכנות או באזורים שלא ניתן להגיע, ולבצע תיקונים גם אם הם יוכלו לבצע בדיקות מקדימות ואף גם לסייע בהתקנות. התחום כולו צריך לעבור שיפורים רבים שבסופם נקבל כלי טיס אמינים יותר, רגולציה מתאימה ואכיפה משמעותית. יש לציין שכיום הארגון הישראלי לרב להב ICD, מכשיר מעל 50 חברות העוסקות בפיתוח. חלקם מבצעים הסבות למערכות כלי טיס, חלקם בונים כלי טיס, וחלקם מציעים פתרונות באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים לביצוע טיסות ניסוי או ביצוע הליכי כשירות מערכת כטב״מ מול הרשות.

הרשויות בנורבגיה חקרו את ויאטלי רוסטאנוב (50) לאחר שעמד לחצות את הגבול לרוסיה כשברשותו שני רחפנים ויותר מ-4 טרהבייט של תמונות וסרטונים מביקורו שנמשך כחודשיים. שירות הביון: אם יתגלה כמרגל - נוביל את החקירה איתמר אייכנר| 15 אוקטובר 2022 | 17:55 | Ynet ישראלי בעל אזרחות רוסית נעצר במעבר הגבול עם נורבגיה כשברשותו תיעודים רבים שצילם באמצעות רחפן בשטח הנורבגי. העצור (50), ויטלי רוסטאנוב שמו, נלקח לחקירה לאחר שניסה לחזור לרוסיה דרך מעבר הגבול סטורסקוג שבצפון המדינה - היחיד שמחבר עם רוסיה. לטענת הרשויות הנורבגיות, רוסטאנוב נסע ברחבי נורבגיה מאז אוגוסט, ונעצר בשל הפרת סנקציות שאוסרות על אזרחים רוסים להטיס רחפנים מעל השטח הנורבגי. (צילום: shutterstock) "אנחנו צריכים עוד זמן כדי לפענח ולנתח כמות העצומה של התיעודים שצילם", אמר החוקר אנג'ה אינדביור. אף שניסה להסביר לחוקרים כי הוא תייר תמים שצילם עם שני רחפניו למטרותיו האישיות, החוקרים מצאו יותר מ-4 טרהבייט (4,000 ג'יגהבייט) במתקני אחסון שונים שהיו ברשותו של רוסטאנוב. ברקע המלחמה באוקראינה והחבלה בצינור הגז "נורד סטרים", הרשויות הנורבגיות הגבירו לאחרונה את רמת הכוננות בעקבות דיווחים על מל"טים לא מזוהים שנצפו מעל שדות נפט וגז, וחיל הים תגבר את סיוריו גם בים הנורבגי וגם בים הצפוני. כמו כן, בנורבגיה דיווחו לאחרונה גם על תצפיות מסתוריות שערכו מזל"טים בסביבת תשתיות קידוח הנפט והגז בים שבבעלות המדינה. השופט המקומי החליט להעביר את רוסטאנוב למעצר זמני וקבע כי ישנו חשש שינסו להימלט מהליך שיפוטי. שירותי הביון של נורבגיה הודיעו שאם יתברר כי האיש ריגל אחר נורבגיה - הם יהיו אלה שיובילו את החקירה. לכתבה באתר Ynet