ישראל עוברת לשלב חדש במיזם הרחפנים הלאומי, כהכנה להפעלת שירותים מסחריים מבוססי רחפנים

במסגרת חזון החדשנות שמובילה שרת התחבורה מירי רגב, מיזם הרחפנים הלאומי עולה שלב ומתקדם מניסויים טכנולוגיים לבחינה מעשית של הפעלת רחפנים רציפה לשימושים מסחריים וציבוריים

הודעות דוברות משרד התחבורה תאריך פרסום:18.11.2025 משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ישראל עוברת לשלב חדש במיזם הרחפנים הלאומי, כהכנה להפעלת שירותים מסחריים מבוססי רחפנים

במסגרת חזון החדשנות שמובילה שרת התחבורה מירי רגב, מיזם הרחפנים הלאומי עולה שלב ומתקדם מניסויים טכנולוגיים לבחינה מעשית של הפעלת רחפנים רציפה לשימושים מסחריים וציבוריים

שרת התחבורה רגב: "עליית המדרגה במיזם הרחפנים הלאומי מחזקת את מעמדה המוביל של ישראל בחזית הפיתוח הטכנולוגי, היישומי והרגולטורי"

בחודשים הקרובים ייבחנו מודלים עתידיים של שירותי רחפנים בתחומי הלוגיסטיקה, הבריאות והשירותים העירוניים, במטרה להכין את התשתית לשוק מסחרי שיושק בשנים הקרובות.

לאחר חמש שנות פעילות אינטנסיבית שכללו אלפי טיסות, בדיקות בטיחות, בניית תשתית רגולטורית ופיתוח מערכות ניהול מרחב אווירי מתקדמות, משרד התחבורה מכריז על שלב חדש ומשמעותי במיזם הרחפנים הלאומי. לראשונה, הניסוי אינו מסתפק בבחינת יכולות טיסה ותקשורת, אלא בוחן את האופן שבו עתיד לפעול שוק רחפנים אמיתי: חיבור מפעילים, תיאום רציף, תפעול יומיומי, יצירת תהליכי עבודה והבנה מעשית של הסביבה הנדרשת להפיכת שירותים אוויריים למסחריים.

המיזם הלאומי לרחפנים ייכנס בקרוב לשלב חדש העובר מהדגמות נקודתיות לדימוי הפעלה אמיתית רציפה בשטח. במערכת הבריאות ייבחנו תרחישים שיאפשרו בעתיד יצירת פעילות אווירית סדירה, כגון העברת מנות דם מהדסה עין כרם להרצוג בירושלים מעל עומסי התנועה, או קבלת משלוחים בבית החולים זיו בצפת במסגרת תמיכה רפואית מתקדמת בפריפריה. זאת, במטרה לבדוק כיצד ניתן לבנות נתיבי שינוע רפואיים יציבים, מהירים ושוויוניים.

במרחב המוניציפלי ייפתח מערך ניסויים רחב שיבחן תהליכי עבודה חדשניים. בין היתר, ביישוב רהט ייבחנו יכולות לזיהוי מפגעים בזמן אמת, בירוחם יופעלו סיורי ביטחון מהאוויר שיספקו תמונת שטח רחבה, בכפר סבא תיבחן תגובה מהירה לדיווחים המגיעים למוקד העירוני, ברעננה יופעל פיקוח עירוני מרחפנים, ובאזור השרון תופעל מערכת שתאתר רחפנים לא מורשים. בפארק הירקון ייבחן מודל עתידי של משלוחי מזון אווירים בשיתוף פעולה עם רשת המסעדות בנדיקט. אלה ורבים נוספים יהוו ניסויי שטח המייצרים סימולציה מלאה של שירות עתידי, שבהמשך יוצע גם לציבור הרחב.

בתחום הלוגיסטיקה, יתחילו ניסויים שידמו הפעלה מסחרית. משלוחה ובנדיקט יתנסו במסלולי משלוחים קבועים, רשת רמי לוי תבחן שילוב רחפנים בשרשרת האספקה הקמעונאית, ובחופי ישראל ייבחן מודל להעברת ציוד לאסדות גז ולאוניות כחלופה לכלים מאוישים יקרים ומורכבים. מטרת הניסויים תהיה לימוד מעמיק של הפוטנציאל להפחתת עלויות ולשיפור המהירות והיעילות.

במקביל תיבחן התשתית הטכנולוגית שבליבת המיזם. הרחפנים יתמודדו עם הפרעות תקשורת ו-GPS, עם תנאי מזג אוויר משתנים ועם דרישות בטיחות גבוהות, לרבות טיסה באזורי תעופה פעילים. מערכות בינה מלאכותית יספקו יכולות כמו זיהוי חריגות, ניתוח מצבים בזמן אמת וזיהוי כלי טיס שאינם משתפים פעולה. תהליכים אלה יאפשרו להבין כיצד הטכנולוגיות יוטמעו בעתיד בשירותים מסודרים.

תקציב המיזם הלאומי יעמוד על כ-17 מיליון שקלים ויוקדש לפיתוח המערכות, הרחבת יכולות הניסוי, בחינת תהליכי החיבור וההטמעה ואיסוף נתוני אמת שיתמכו בעבודת הרגולציה ברשות התעופה האזרחית.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: "ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בפיתוח ויישום טכנולוגיות תעופה חדשניות - ותפקידנו הוא לשמור על מעמדנו בחזית הטכנולוגיה והרגולציה. קידומו המואץ של מיזם הרחפנים הלאומי הוא חלק מחזון 'מחברים את ישראל' - גם בממד האווירי. המיזם הוא ביטוי מובהק של מהפכת החדשנות שאנו מובילים - באוויר, בים וביבשה. הרחבת המיזם לשלב השירותים המסחריים, כולל היבטים רגולטוריים ובטיחותיים מורכבים בתחומים שבהם הניסיון העולמי עודנו בחיתוליו, ממקמת את ישראל בחזית החדשנות העולמית, ומעניקה יתרון משמעותי לתעשייה הישראלית ולמשק כולו". 

שרת החדשנות, מדע וטכנולוגיה, גילה גמליאל: "מיזם הרחפנים הלאומי מסמן שלב חדש שבו ישראל אינה רק מדברת על עתיד טכנולוגי אלא מגשימה אותו הלכה למעשה. אנו נכנסים לעידן שבו חדשנות הופכת לכלי עבודה יומיומי, מהעברת בדיקות רפואיות וציוד מציל חיים בפריפריה, דרך שיפור הניהול העירוני ועד ליצירת תהליכים לוגיסטיים מהירים, ירוקים ויעילים יותר. זהו שינוי תשתיתי עמוק שמחבר בין יכולות טכנולוגיות מתקדמות, רגולציה חכמה ותפעול שטח אחראי. חזוננו הוא להניח את היסודות לעולם שבו כלי טיס בלתי מאוישים ישתלבו באופן טבעי ובטוח במרחב האווירי האזרחי ויפתחו דלת לתעשיות חדשות, להזדמנויות כלכליות ולשירותים שהיו בלתי אפשריים עד היום. זוהי אחריות לאומית שמחייבת שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, התעשייה והרשויות המקומיות, ואנו נחושים להוביל אותה מתוך מחשבה על טובת האזרחים, על צמצום פערים ועל ביסוס מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית. מבחינתנו, זה לא רק ניסוי טכנולוגי זו התחלה של מהפכה אזרחית שתשנה את החיים כאן בחיי היום יום".

מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן: "ישראל ממריאה לעידן תחבורתי חדש. הרחבת המיזם הלאומי לרחפנים היא קפיצת מדרגה משמעותית, המציינת את המעבר מפתרונות ניסיוניים לשירותים בעלי ערך ממשי לציבור הרחב. זהו צעד נוסף בתכנון עתיד תחבורה מגוון, חכם, נקי ויעיל. היכולת להפעיל שירותי רחפנים כחלק ממערך תחבורה משולב מייצרת תועלות תחבורתיות, תפעוליות וכלכליות - וממקמת את ישראל בחזית החדשנות העולמית. נמשיך לקדם רגולציה מתקדמת ושיתופי פעולה שיאפשרו הטמעה בטוחה ונגישה של טכנולוגיות חדשות עבור הציבור".

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "אנו נמצאים בשלב שמקרב את ישראל לדור הבא של תחבורה ושירותים אוויריים. זהו שלב שבו התעשייה והמדינה לומדות יחד איך ייראה מרחב אווירי מנוהל ובטיחותי וכיצד חברות מצטרפות לתשתית ופועלות בתוכה בתהליך רציף ומבוקר. אנחנו רואים פוטנציאל משמעותי במגוון יישומים כמו גילוי מוקדם של שריפות, זיהוי מפגעי בטיחות באתרי בנייה, אבטחת מתקנים חיוניים ופיקוח תעבורה בזמן אמת, לצד פתרונות לוגיסטיים מתקדמים שיקצרו זמני אספקה וישפרו את יעילותה. כל אלה יתאפשרו בזכות תשתית טכנולוגית מתקדמת ורגולציה מאפשרת. עד היום ביצענו הדגמות, ועכשיו אנחנו מתרגלים עבודה מלאה שמדמה הפעלה רצופה. זהו ניסוי שמכין את הקרקע להפעלה אמיתית, ומלמד אותנו איך לשלב את התשתית עם חברות פרטיות, בתי חולים ורשויות  בדרך ליצירת מרחב אווירי חדש לישראל."

מנכ"ל הארגון ICD : איציק בן שבת - מענה לכתבה: האתגרים במימוש תוכנית הרחפנים בישראל

הכתבה מציגה תמונה אופטימית ומחייבת לגבי תוכנית שילוב הרחפנים בשמי ישראל, תוך שהיא מדגישה את הפוטנציאל הגלום ביכולות הטכנולוגיות המקומיות. נראה כי הצוואר בקבוק העיקרי אינו טכנולוגי או כספי, אלא רגולטורי ואינטגרטיבי.

מהי המסקנה העיקרית לגבי ריאליות התוכנית?

 התוכנית ריאלית ומחייבת.

ישראל חייבת ליישם אותה כמובילה עולמית. הפריסה המסחרית המשמעותית (תוך שנה-שנתיים) תלויה ישירות בהפחתת הרגולציה והבירוקרטיה, כפי שמקודם על ידי משרד התחבורה.

מהו האתגר המרכזי הניצב בפני המימוש הטכנולוגי?

 אינטגרציה בטיחותית מורכבת.

למרות שהחברות הישראליות מחזיקות בפתרונות הניווט הדרושים לשמיים המקומיים הצפופים, נדרש שילוב בטוח ומסונכרן של פתרונות אלו עם רשות התעופה האזרחית (רת"א), מודעין אווירי, חיל האוויר וגורמים רלוונטיים נוספים. האתגר בר-השגה.

כיצד מחולקים המשאבים הנדרשים?

השקעה ציבורית מצומצמת.

 עיקר המימון מושקע על ידי החברות הפרטיות המפתחות והמפעילות את השירותים. ההשקעה הממשלתית מתמקדת ברגולציה, יצירת תשתית חקיקה, ואבטחת רמת הבטיחות הגבוהה שמנוהלת על ידי רת"א.

היכן אנו עומדים ביחס לעולם מבחינת פריסה?

מעמד מתקדם בפיתוח טכנולוגי.

למרות המורכבות הגיאוגרפית והביטחונית, ישראל מחזיקה במעמד טוב. הפריסה המסחרית הרחבה נבלמת כיום בשל צורך מתמשך בהתאמת הרגולציה וקידום הבטיחות לסטנדרטים הנדרשים לתעבורה עירונית.

כדי להגיע לפריסה מסחרית רחבה תוך שנה-שנתיים, ישראל חייבת להתמקד בקידום הרגולציה המותאמת ובאינטגרציה יעילה בין כלל הגופים המעורבים.

אנו, צוות הארגון הארגון הישראלי לרב להב ICD  אשר לקח על עצמו את נושא ההדרכה בכל הקשור לבטיחות ושמירה על שמיים נקיים מתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים, מברכים על התוכנית.

בנוסף, אנו רואים ביישום מוצלח של תהליך זה מנוף לפיתוח מקצועות חדשים ותעסוקה רחבה בישראל, ולשדרוג מקצועות קיימים.

אנו עומדים תמיד לרשותכם ומוכנים לכל שיתוף פעולה במטרה לקדם את הידע והבטיחות הנדרשים בתחום זה. WWW.ICD.ORG.IL